כמה קילוואט צריך על הגג: איך קובעים גודל מערכת סולארית ביתית

את גודל המערכת קובעים לפי שלושה גבולות: כמה פאנלים נכנסים לגג אחרי שמשאירים מקום לדוד שמש ולגישה, כמה חשמל אתם צורכים, ובאיזו מדרגת תעריף המערכת תיפול. במערכת שמוכרת עודפים בתעריף, מקובל להגיע עד קצה המדרגה המשתלמת, שלפי דיווחים היא 15 קילוואט. בהסדר מונה נטו, עדיף לרוב להתאים את הייצור לצריכה, כי קרדיט שלא מנוצל לא מחזיר את ההשקעה. ובכל מקרה, צריך לבדוק שהחיבור הקיים ותשובת המחלק מאפשרים את הגודל שבחרתם.

המדריך הוא חלק ממדריך השלבים בפרויקט סולארי. אחרי שקבעתם גודל, בדקו מחיר במחשבון טווח המחיר, והשוו הצעות לפי המדריך להשוואת הצעות.

גבול 1: שטח הגג

פאנל ביתי נפוץ הוא בגודל של כשני מטרים רבועים, אבל המידות משתנות לפי דגם. בגג שטוח צריך גם מרווחים בין שורות, כדי שהשורה הקדמית לא תצל על האחורית, וגם מעברים לתחזוקה. לכן השטח הנדרש לקילוואט בגג שטוח גדול מהשטח של הפאנלים עצמם.

נוסחה גסה להמחשה: מספר פאנלים × הספק פאנל = הספק המערכת. אם נכנסים לגג 24 פאנלים של 450 ואט: 24 × 450 = 10,800 ואט, כלומר 10.8 קילוואט.

לפי תקנה 24 לתקנות הפטור מהיתר, צריך להשאיר מקום לכל המיתקנים הנחוצים על הגג, לרבות מערכת מים חמים ודרכי מוצא. בבית משותף, לפי סעיף 59י לחוק המקרקעין, בעל דירה שמתקין לעצמו מוגבל לשטח יחסי שאינו עולה על חלקו ברכוש המשותף. ראו בית משותף.

גבול 2: הצריכה

נוסחה: צריכה שנתית ÷ תפוקה לקילוואט = הספק שמייצר כמו הצריכה.

דוגמה להמחשה: בית שצורך 9,600 קוט״ש בשנה, בתפוקה של 1,600 קוט״ש לקילוואט: 9,600 ÷ 1,600 = 6 קילוואט. מערכת של 6 קילוואט תייצר בשנה בערך כמו שהבית צורך, אבל לא באותן שעות. ביום תזרים, ובלילה תקנה מהרשת.

הסדר	איך הצריכה משפיעה על הגודל
מכירה בתעריף	הצריכה פחות קריטית. כל קוט״ש מוזרם מקבל תמורה, ולכן מקובל להגדיל עד גבול המדרגה המשתלמת
מונה נטו	הצריכה קריטית. ייצור מעבר לצריכה הופך לקרדיט, וערכו תלוי באפשרות להקצות אותו
צריכה עצמית בלבד	מערכת קטנה, לפי הצריכה ביום, כי עודף לא מוזרם

גבול 3: מדרגות התעריף

לפי דיווחים לשנת 2026, התעריף עד 15 קילוואט גבוה מהתעריף במדרגה של 15 עד 100 קילוואט. השאלה היא אם המדרגה מחושבת לפי הספק המערכת כולה, או לפי הקוט״ש שמיוצרים ב-15 הקילוואט הראשונים. חברת החשמל מנסחת את המדרגות לפי הספק המתקן ("הספק עד 15KW", "הספק 15KW ועד 100KW"), ובמעבר ממונה נטו היא קובעת את התעריף "בכפוף להספק המצרפי של המתקנים בחצרים". לפי הניסוח הזה, מערכת של 16 קילוואט נופלת כולה במדרגה הנמוכה, וגם מערכת שנייה באותו נכס נספרת יחד עם הראשונה. לא מצאנו נוסח רשמי שמפרט זאת במפורש, ולכן לפני שאתם מגדילים מעבר ל-15 קילוואט, שאלו את המתקין בכתב:

באיזה תעריף יקבלו את התמורה הקילוואטים שמעל 15?
האם המערכת כולה עוברת לתעריף הנמוך?
האם זה משנה את מסלול החיבור? לפי הדיווח על טיוטת רשות החשמל מאוקטובר 2026, מתקנים עד 15 קילוואט נשארים במסלול המהיר.

פירוט במדרגות התעריף 2026.

גבול 4: החיבור הקיים והרשת

גודל החיבור: המערכת לא יכולה לעלות על מה שהחיבור מאפשר. בית עם חיבור חד-פאזי קטן אולי יצטרך להגדיל חיבור למערכת גדולה, ולכך יש עלות, וייתכן שגם השפעה על תשלום הקיבולת.
תשובת המחלק: חברת החשמל בודקת אם הרשת באזור קולטת. תשובה מוגבלת יכולה להצדיק מערכת קטנה יותר. ראו תהליך החיבור.

AC מול DC

בהצעות מופיעים לעיתים שני מספרים: הספק DC, סך הפאנלים, והספק AC, הספק הממיר. תקנה 24 מגבילה את הספק המיתקן ב"זרם ישיר". מדרגות התעריף ותנאי החיבור עשויים להתייחס להגדרה אחרת. בקשו שהחוזה יציין את שני המספרים, ושאלו לפי איזה מהם נקבעת המדרגה.

דוגמה להמחשה: שלוש אפשרויות לאותו גג

בגג נכנסים עד 30 פאנלים של 450 ואט, כלומר 13.5 קילוואט. הבית צורך 8,000 קוט״ש בשנה. כל המחירים והתעריפים להמחשה.

אפשרות	הספק	תפוקה שנתית	צריכה עצמית	הזרמה
א. לפי הצריכה	5 קילוואט	8,000 קוט״ש	3,200 (40%)	4,800
ב. בינונית	9 קילוואט	14,400 קוט״ש	3,600 (25%)	10,800
ג. מלוא הגג	13.5 קילוואט	21,600 קוט״ש	3,900 (18%)	17,700

תועלת שנתית (0.6352 ₪ לצריכה עצמית, 0.48 ₪ להזרמה):

א: 3,200 × 0.6352 + 4,800 × 0.48 = 2,033 + 2,304 = 4,337 ₪
ב: 3,600 × 0.6352 + 10,800 × 0.48 = 2,287 + 5,184 = 7,471 ₪
ג: 3,900 × 0.6352 + 17,700 × 0.48 = 2,477 + 8,496 = 10,973 ₪

החזר במחירים להמחשה של 5,600, 4,800 ו-4,400 ₪ לקילוואט:

א: 28,000 ÷ 4,337 = 6.5 שנים
ב: 43,200 ÷ 7,471 = 5.8 שנים
ג: 59,400 ÷ 10,973 = 5.4 שנים

בהסדר תעריפי, מערכת גדולה יותר מחזירה מהר יותר בדוגמה הזו, כי המחיר לקילוואט יורד ותעריף ההזרמה גבוה מספיק. בתעריף הזרמה נמוך יותר, היתרון של מערכת גדולה מצטמצם. הריצו את התרחישים במחשבון ההחזר.

סדר ההחלטה בקצרה

התחילו מהגבול המחמיר מבין הארבעה. אם הגג מאפשר 8 קילוואט בלבד, אין טעם לחשב 15. אם תשובת המחלק מגבילה ל-6, זה הגודל. רק כשיש מרחב בין הגבולות, הצריכה וההסדר מכריעים: בהסדר תעריפי נוטים להגדיל, ובמונה נטו נוטים להתאים לצריכה. אחר כך הריצו שניים או שלושה גדלים במחשבון, ובחרו את זה שנותן את ההחזר הטוב ביותר, בלי לעבור את מדרגת התעריף ובלי להסתמך על תעריף שלא אומת.

שאלות נפוצות

כדאי להשאיר מקום להרחבה בעתיד?

הרחבה של מערכת קיימת עשויה לחייב בקשה חדשה לחברת החשמל, ואולי להיות כפופה לתנאים אחרים. לרוב פשוט יותר להתקין את הגודל המתוכנן מראש.

האם הפאנלים מייצרים כמו ההספק הנקוב?

לא כל הזמן. ההספק הנקוב נמדד בתנאי מעבדה. בפועל התפוקה תלויה בשמש, בטמפרטורה, בזווית ובלכלוך.

האם גודל הממיר חייב להיות שווה לגודל הפאנלים?

לא תמיד. מתכננים לעיתים ממיר קטן מעט מסך הפאנלים. בקשו הסבר על הבחירה, ובדקו איך היא משפיעה על המדרגה.

מה אם אני מתכנן להוסיף מזגנים או רכב חשמלי?

הצריכה העתידית רלוונטית במיוחד במונה נטו. הערכה סבירה של הצריכה בשנים הקרובות עדיפה על חשבונות העבר בלבד.

מקורות רשמיים

רשות החשמל — מדרגות התעריף ותנאי ההסדרים
חברת החשמל לישראל — גודל חיבור ותשובות מחלק
פורטל gov.il — מינהל התכנון: תקנות הפטור מהיתר